טל-שמיר רונה ז"ל - (26/06/1956 - 16/01/2015)

הנצחה - חברים, הורים, בני משפחה ואחרים • 27/12/2017 כניסות

רונה – תולדות חיים

רונה נולדה ב 26 ביוני 1956 , בת בכורה למיה ואיתן שמיר. נכדה

בכורה לאורה ונתן רייס ושושנה ויצחק גלוזשטיין. היא גדלה בקיבוץ

הגושרים בתקופת החינוך המשותף. כשהיתה בין הבוגרים בגן נרקיס

הצטרף יובל אחיה לגן ורונה היתה זו שטיפלה בו ודאגה לו בלילות.

כשעלתה לכיתה א' לקבוצת ארז נולדה אחותה זוהר. רונה סיימה 12

שנות לימוד, בהגושרים ובהר וגיא. התגייסה לצבא ושרתה כסייעת

לרופא שיניים ושם גם התוודעה למוזיקה הקלאסית ואהבה במיוחד

את מנדלסון וצ'ייקובסקי. כשהיתה בת 21 נולד אחיה, בן הזקונים עודד.

לרונה היתה נפש של אמן, דבר שבא לביטוי במחשבה היצירתית שלה,

בלימודיה ובעיסוקיה השונים. היא מילאה את תפקיד רכזת התרבות

בהגושרים והיתה חלק מצוות ערוץ 10 של הקיבוץ. במשך שלוש שנים

למדה קדרות בתל חי. אחרי נישואיה לעמירם עברה לקיבוץ עמיר שם

נולדו שני ילדיה, האור של חייה, הרן ואיתם. בעמיר יצרה בחומר

בסטודיו משלה ובנוסף ריכזה את הגיל הרך ומצאה בתחום החינוך

עניין רב ומשמעות.

אחרי כעשר שנים חזרו רונה ושני בניה להגושרים. להפתעתה של

רונה ולצערה, אתגר הקליטה וההסתגלות במקום שהיה ביתה, היה

קשה מהצפוי. את האכזבה הזו נשאה בליבה כמעט עד יומה האחרון

ואז באומץ רב, בחרה לסלוח.

אנחנו יודעים שבשנה האחרונה רונה מצאה את מקומה, אהבה בכל

ליבה את העבודה בבית התינוקות במעין ברוך, נפשה נקשרה אל

האחרונה שהגיעה SMS הילדים, אל הצוות ואל ההורים. בהודעת

אליה כתבה אחת האימהות: "היתה לנו זכות ענקית לחוות אתך את

השנה הראשונה של בננו אלון... תודה רבה על כך!!! הענקת לו חום

ואהבה ללא גבולות, את אישה אצילה ומדהימה, אין לי מילים שיוכלו

לתאר את האהבה והערכה שלנו אליך, אוהבים לעולמים, ניצן ואלון".

רונה קיבלה החלטה אמיצה מאין כמוה שלא להאריך חיים בכל מחיר.

היא נשארה בביתה, מוקפת בבניה, משפחתה וחבריה.

לפני שבועיים, כתבה בפעם האחרונה ביומנה: "המשפחה שלי – מרגע

שנפלתי, הם לא עוזבים אותי, מרעיפים עלי אהבה ללא גבול,

מספקים את כל צרכי ורגישים למצבי הרוח שלי. ברור לי שבלעדיהם

לא הייתי יכולה לסיים את חיי בכבוד.

איתם והרן – נפלאים, גיליתי בהם תכונות שלא ידעתי על קיומן.

זוהר, מיקי, נוגה ויהודית מטפלות בי ומתייחסות אלי כל כך טוב,

בלעדיהן אני לא הייתי מסוגלת להיות כאן. אני אוהבת את שיחות

הטלפון שלי עם הבנים גם כשהן קצרות. כמה אני עייפה".