פיס יוסי (יוסף) ז"ל - (30/10/1946 - 24/01/2017)

הנצחה - חברים, הורים, בני משפחה ואחרים • 27/12/2017 כניסות


קורות חיים

יוסי נולד בתאריך 30.10.46 בשפיים.

הוריו עליזה ויעקב היו מיועדים לגרעין טורקי שעמד להתיישב בהגושרים.

בהגושרים נולדה יעל – היא הייתה הבת הראשונה שנולדה בהגושרים ואחריה עפרה ואבי.

יוסי זכר את הימים הראשונים שהיו בנחלים וסיפר כיצד אביו יעקב היה מרכיב אותו על כתפיו כי הכל היה מוצף במים ובבוץ, בעקבות זאת עלו המתיישבים למקום הנוכחי של הגושרים.

יוסי בן קבוצת "פלג", היה ילד שובב ואנרגטי. כשכולם התפזרו ברחבי הארץ והעולם, הוא ניסה לשמר חברויות עם חלק מבני כיתתו. בפגישת המחזור לפני כעשור הוא התרגש לפגוש את כולם ובשנים האחרונות ניסה לדחוף לקיום כנס נוסף.

יוסי התחתן עם אורנה ונולדה להם בת – בת חן, לימים נפרד מאשתו והיה פעיל מאוד בנושא הפנויים פנויות באזור, יחד איתם דאג להקמת מועדון ריקודים בקיבוץ דן. הוא אהב מאוד לרקוד ועשה זאת בחינניות רבה.

יוסי עבד בענפים שונים בקיבוץ ביניהם: איש אחזקה בהשכרת דירות ובית הארחה ובעוף הגליל. היו לו ידיים טובות והוא התמצא בתיקונים שונים.

כשאביו חלה, טיפל בו יוסי במסירות רבה והצטרף לחבורה של בני הקיבוץ שבאו לבקר בבית רחל והיו משוחחים על נושאים רבים הקשורים להורים ולקיבוץ

כל חייו לחם יוסי את מלחמות האיש הפשוט בקיבוץ. הוא דאג למורשת והמשכיות של המייסדים יוצאי טורקיה שהקימו את הקיבוץ.

יוסי לא היסס להביע את דעותיו ולעמוד עליהן בתוקף, גם כשזה היה כרוך בוויכוחים והעמיד אותו בעמדת מיעוט.

אפיון נוסף של יוסי היה העיסוק האינטנסיבי בפעילות גופנית. בשנים האחרונות אהב לרכב על אופניים למרחקים ארוכים, אפשר היה לראותו רוכב עם כל האביזרים המתאימים גם מסביב לקיבוץ ואפילו נסע לחו"ל לתחרויות ברכיבת אופניים. בנוסף התאמן באופן קבוע בחדר הכושר והרשים את הסטודנטים הצעירים בכושרו הגופני שלא נפל משלהם.

דווקא הגוף, בו השקיע כל כך הרבה ,בגד בו. לפני כשנתיים הופיעו פתאום כאבים ויוסי השקיע זמן רב בביקורי רופאים ובבתי חולים בניסיון להתגבר על המחלה המתעצמת. אחרי ברורים רבים הסתבר שמחלתו חשוכת מרפא.

ההידרדרות הייתה מהירה וליוסי הספורטאי היה קשה מאוד לקבל זאת. משפחתו והקיבוץ ליוו אותו במסירות וניסו להקל על מכאוביו.

הוא נגאל מייסוריו בשנתו, בשלווה וללא כאב.

יהי זכרו ברוך

הספד לחברי יוסי - אלי שביב

לפני קצת יותר משלוש שנים יצאת לפנסיה, ניסיתי להניא אותך מהיציאה, אמרתי לך: אולי תעבוד חצי משרה לעוד כמה שנים, אך אתה היית החלטי: אני יוצא! כעת אחרי שנים רבות של עבודה אני רוצה להנות מהחיים, רוצה לקנות אוטו חדש וגדול שאוכל להכניס את האופניים ולחרוש בטיולים.

ואכן קנית והתחלת במסע, התחלת בטיול לרומניה ואחר כך ליוון, בחזרה מהטיול באת לספר לי חוויות, אמרת לי שהיה לך קשה, הרגל הציקה לך וגם יש לך מעט רעד ביד. לא יודע מה זה, אני דואג. אל תדאג יוסי, אמרתי לך, זה בטח פריצת דיסק בגב שמקרין לרגל.

למחרת באת אליי שוב לביקור ואמרת בהחלטיות: אלי יש לי ALS. מה?! אל תדבר שטויות זו מחלה נוראה אל תכניס את עצמך לסרטים רעים. כן, אלי נכנסתי לאינטרנט הכנסתי את הסימפטומים ואני אומר לך יש לי ALS .

במשך מספר חודשים הלכת להרבה מאוד רופאים בכל הארץ לברר מה קורה לך, עד שלבסוף קבלת את הבשורה הקשה שאכן יש לך ALS .

לא הרמת ידיים שמעת על ניסוי מוצלח שעושים בהדסה , ניסית בכל דרך להיכנס לניסוי האמנת שתצליח להתגבר, עד היום העצוב .

היית בין האנשים הראשונים שהיכרתי כשהגענו לקבוץ, ולא נפרדנו עד היום.

היית מורה שלי בהרבה תחומים, לא עשיתי שום פעולה הקשורה בבניה או משהו דומה מבלי להיוועץ בך מבלי לקבל את הידע העצום שהיה לך בתחום זה. תושבים רבים זוכרים לך את היחס המסור שהענקת להם ואת המאמצים שהשקעת במקצועיות רבה כדי להביא לרווחתם בדיור בעבודתך בענף השכרת דירות. היו לך תוכניות לפנסיה להתנדב בתחום האחזקה ולעזור לאוכלוסיה המבוגרת בקהילה.

היית אנציקלופדיה של ידע בעיקר בהיסטוריה, הייתי מתקשר אליך ומציע לך לצפות במשחק כדורגל: ברצלונה נגד ריאל, אך אתה בנימוס: אלי אני רואה ערוץ ההיסטוריה זה יותר מעניין.

אהבת את המדינה כמו פטריוט אמיתי אסור להגיד לידך מילה רעה על ביבי . אהבת מאוד את הקיבוץ כל דבר שקרה בו היית לך דעה, הצדק היה מאוד חשוב לך היית לוחם, מה שלא פעם גרם לך לעוגמת נפש ולעימותים מיותרים.

סיגלת אורח חיים מאוד בריא תזונה מוקפדת מאוד, ספורט כמעט כל יום, טיולי אופניים, בשבתות היית רוכב עד לחרמון שותה קפה במסעדה ויורד, חדר כושר היה בלו"ז הקבוע שלך, עשית שם תרגילים שאפילו בחורים צעירים לא הצליחו לעשות, היית צוחק תראה את הצעירים ואפילו המדריך לא מצליחים לעשות זאת, קפצת בין המכשירים בקלילות כשכולם מסתכלים בהשתהות.

אך לצערנו כל זה לא עזר, המחלה האיומה מכל תקפה אותך.

זכית במשפחה חמה שעטפה אותך באהבה, והקיפה אותך במסירות רבה, ודאגה לכל מחסורך. מאוד הערכת זאת ולא פעם אמרת וציינת זאת בפני.

בת חן הייתה בבת עיניך ומקור לשמחה ואהבה גדולה, היית מאושר בחתונה שלה ועוד יותר כשאריאל נולדה, אני סבא! הודעת לי בגאווה רבה. בשבוע שעבר בקשת מבת חן לא לבוא אליך, לא רצית להטריח אותה, את צריכה להיות עם הבת והבעל שלך, דאגת לה מאוד.

בעצב רב היום אנו נפרדים היית לי חבר אמיתי כמו אח.

נוח על משכבך בשלום

ת.נ.צ.ב.ה