גלבר אילנה ז"ל - (10/04/1926 - 06/04/2016)

הנצחה - חברים, הורים, בני משפחה ואחרים • 27/12/2017 כניסות

אילנה גלבר

נולדה בשנת 1926 בעירק.

להוריה נולדו אחריה עוד שמונה ילדים, כולם גדלו בבית אחד.

אבא עבד במכירת בדים בשוק.

בבית הספר היסודי אליאנס למדה ערבית, בבית הספר התיכון למדה בקולג' של העדה הנוצרית וכך למדה אנגלית וצרפתית.

בגיל 16 התחילה לפעול התנועה הציונית בעירק, השליחים שלמה הלל, אנצו סירני עזריה כדורי ממעוז חיים ועוד הדריכו אותם, לימדו אותם עברית, בתנועת השומר הצעיר למדו הגנה ושימוש בכלי נשק, בביתם הסתירו היא ואחותה בלא ידיעת ההורים במרתף בסליק סטנים (סוג של אקדח) ואקדחים.

ב-1947 התחילו הבעיות עם המפלגה הנאצית, רדפו את היהודים ואת הציונים והיה מתח רב.

אילנה טסה בגיל 17 לארץ כ-3 שעות ונחתה בשדה תעופה ביבנאל זה היה לפני קום המדינה ולכן פיזרו אותם במהירות כדי שהאנגלים לא ירגישו בהם.

כך הגיע לדגניה לחודש ימים שם התלכדו בשדה נחום כשנה וחצי להכשרה לעליה והתיישבות.

ב-1948 עלו להתיישבות בנוה אור שנקראה כך על שם אור כשקדים כמזכרת לארץ מולדתם עירק.

אחרי הפילוג הגיעה לנווה אור מהאון קבוצה הונגרית וכן קבוצה מחברת נוער פולנית, אז הכירה את שמחה ההונגרי.

שמחה היה סדרן עבודה וכך נוצר הקשר ביניהם, שמחה חיזר אחריה, הם בילו יחד לאור הירח ואחרי כמה חודשים התחתנו.

האבא הזדעזע מכך שמצאה בעל הונגרי וחשש מאוד אבל המשך למד לקבל את שמחה ואהב אותו מאוד.

החתונה הייתה בנוה אור יחד עם עוד זוג, באותו יום התקלקל הגנרטור והם התחתנו לאור הלוקסים והשמחה הייתה רבה.

בנוה אור נולדו 2 הבנים הראשונים אילנה עבדה בחקלאות ובנטיעות בננות ונשלחה לקורס חובשות ועבדה כחובשת בקיבוץ.

הקיבוץ התפרק ולכן קבוצה של 6-7 זוגות הצטרפו להגושרים ב-1954 ומאז הם חיים בהגושרים.

כאן נולדו לשמחה ולה עוד שתי בנות אסנת ונירה.

המשפחה הייתה חמה ואוהבת, אילנה הייתה אישה חרוצה ואנרגטית.

בהגושרים עבדה שנים רבות בבית תינוקות ובבתי ילדים.

נתנה תורנויות במטבח, עבדה כאקונומית וכמבשלת דיאטה, השתתפה בהרבה ועדות: קליטה, חנוך ולמדה קורס חינוך באפעל, הייתה מעורה ופעילה בקיבוץ, תקופה קצרה עבדה בכל בו כשהתגלה המחלה שלה דלקת פרקים עברה לעבוד במחסן בגדים, המשפחה גדלה, הבנים התחתנו, נולדו נכדים והשמחה הייתה רבה, שמחה נפטר ואילנה נשארה לבד, אבל הבנים והבנות שמרו איתה על קשר נפלא ודאגו לה.

שנים רבות הייתה אילנה חולה אבל שמרה על אופטימיות והתעניינה בכל הנעשה בקיבוץ.

אילנה החליטה לעבור לבית רחל כדי לא להיות לעול על ילדיה, שם קיבלה טיפול מסור מאוד.

אילנה אהבה מאוד לקרוא וקראה כל הזמן.

בבית רחל שהתה 12 שנה.

בשנים האחרונות הידרדר מאוד מצבה, המשפחה עטפה אותה, כולם הגיעו לביקורים תכופים הם ושאר הבנים שבאו לבקר את הוריהם השוהים בבית רחל הפכו לחבורה מגובשת שמנעימה את ימיהם.

יהי זכרה ברוך!!

כתבה: רחל אשכנזי